תשובות הרא"ש מ״ט:ג׳

וכן פטר חמור נוהג בזמן הזה וצריך לפדותו מכהן בשה ואפי' כחוש שוה כל דהו ואם פודהו בשאר דברים צריך לפדותו בשויו וקודם שיפדנו אסור בהנאה לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו ומצות פדיה קודמת דכתיב ואם לא תפדה וערפתו והכהנים והלויים פטורין בפדיון פטר חמור.

ואין ליתן לכהנת בכור בהמה ולא פדיון הבן דאמרינן פרק הזרוע קל"א עולא יהיב מתנתא לכהנת אלמא קסבר עולא כהן ואפי' כהנת איתיביה רבא לעולא מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינה נאכלת ואי אמרת כהן אפילו כהנת הא כתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל אמר ליה רבי אהרן ובניו כתיב בפרשה אלמא דפשיטא ליה כל היכא דכתיב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת ובפרשת במדבר סיני כתיב ויתן משה את כסף הפדויים לאהרן ולבניו ואיתקש בכור אדם ובכור בהמה טמאה ודלא כפרש"י ז"ל בפ"ק דקידושין ח’ גבי הא דרב כהנא שקל סודרא לפדיון הבן דרב כהנא לא היה כהן אלא בשביל אשתו שהיתה כהנת.